רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.
לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.
שים לב: על מנת להשתמש ברשימת הקריאה, יש להתחבר לאתר.
המסעדה הקטנה והאהובה של השפית רימה אוליברה נהפכה, עם המעבר למשכן חדש, למשהו אחר לגמרי
ל"אונאסיס" היפואית יש פוטנציאל, היא אפילו מסעדה לא רעה. אבל התייוונות מאולצת (ויד קלה מדי על המלח) לא עושה לה טוב
אולימפוס הטורקית־בלקנית, מהמסעדות הוותיקות בתל אביב, היא מסעדה נדירה, בישראל ובכלל. קודם כל מפני שהאוכל בה לא ממותג, לא מקוּדם ולא מצולם, אלא פשוט מצוין
התפריט ב"נורמן" דיכדך, הקונספט (שרינג) דיכא ממש, אבל אז הגיע האוכל והכל נשכח. יכול להיות שתל אביב קיבלה את המסעדה שחיכתה לה?
"פי בריבוע", הסניף התל אביבי של המסעדה שהחלה בירושלים, מציעה ב–180 שקל לזוג אותו תפריט פסטות וקינוחים כמו במסעדת 400 שקל, ובאיכות טובה. באיזו מהמסעדות תבחרו?
מסעדת הדגל של מלון "אירופה 1917" החדש בטבריה, מבטיחה להחזיר את האורחים בזמן, וגם מקיימת: אוכל מלונות, זוכרים?
ב"מנזה" ברח' בצלאל, מקום נינוח בעיר שמתעקשת לצאת מדעתה, האוכל מחוספס מדי אבל יש גם הברקות, למשל ברוסקטת שקדי עגל. עכשיו נשאר רק למצוא את המקום (רמז: הכתובת לא מספיקה)
כדי לאכול ברומא כרומאי צריך לצאת דווקא אל מחוץ לעיר, ו"צ'זרה אל קאזאלטו" היא כנראה הטובה במסעדות הפרברים. אבל איך תטעם מנזיד הקוראטלה אחרי שהגזמת עם הניוקי המטוגנים והריגטוני בראגו?
המקום היפה, הניחוחות הטובים, השירות המדויק - מהרבה בחינות קל להתאהב במסעדת "בליסימו" בפרדסיה. יש רק בעיה אחת: האוכל. זה התחיל ברוטב עגבניות עם הטעם החלוד ההוא
אוכל טריפוליטאי ביתי עם נגיעה אנרכית, וערכת סלטים שגרתית לכאורה שהתבררה כחגיגה של טעמים. וכן, גם הדרך למפרום מצוין עוברת ב"כובשים" התל אביבית
האסתטיות והאכפתיות ב"טאיה", בקניון קדימה־צורן, חיפו על ההתחלה החלשה, ומשם זה רק השתפר עד הקריספי פיש הנפלא. הנה מסעדה פאן-אסיאתית שמדגימה מה אפשר לחולל בסמטוכת הקניונים המגונה
למסעדת "זיארה" האשקלונית יש מראה של מרתף חניה ותפריט מלא בפטריוטיות מביכה. אבל כל זה נראה כמלאכת מחשבת ליד המנות עצמן - שהגיעו אחרי 45 דקות. ועוד לא דיברנו על העניין האנלסטי
תנופת הקייל והקינואה, משבר במסעדות היצירתיות, פתיחת מתחם שרונה — רובע החלונות האדומים של הקולינריה הישראלית — והרע מכל: הבעלים שעברו לפרונט, כמו בכדורגל. תשע"ד היתה שנה קשה
תיבול אגרסיבי, מרקם קמחי ותפריט פואטי מלווים את ניסיונה של "מזה" התל אביבית להתחזות למסעדה בשרית סטנדרטית - כולל הערה בתפריט על אחת המנות: "לא תאמינו שהיא טבעונית". בכך מוותר המקום על מה שהוא אמור להיות: מטבח צמחוני מקורי
לא מקום מנצח, לא מתחכם, לא מהמם. "צ'יקטי" התל־אביבית, מסעדת טאפאס בגרסה איטלקית, מגישה סתם אוכל מענג ונינוח. כמה מהפכני
