ג'יבוטי
|
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחדות, שוויון, שלום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
"ג'יבוטי" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | דמוקרטיה נשיאותית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא ג'יבוטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא ג'יבוטי | אסמאעיל עומאר גואלה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת ג'יבוטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש ממשלת ג'יבוטי |
דליטה מוחמד דליטה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | ערבית, צרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה |
ג'יבוטי 11°36′N 43°10′E / 11.600°N 43.167°E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה הלאומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 23,200 קמ"ר (151 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת[2] | 27 ביוני 1977 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 באפריל 2026) | 1,195,734 נפש (161 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 51.54 נפש לקמ"ר (164 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת | אסלאם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2024) | 4.09 מיליארד דולר (174 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 3,417 דולר (151 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2023) | 0.513 (175 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
41.6 (נכון ל־2017) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | פרנק ג'יבוטי (DJF) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של ג'יבוטי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | dj | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 253 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת ג'יבוטי (בערבית: جمهورية جيبوتي, בליטון (אנ'): Jumhūriyyat Jībūtī; בצרפתית: République de Djibouti; בעפרית: Gabuutih Ummuuno; בסומלית: Jamhuuriyadda Jabuuti) או בקיצור גִ'יבּוּטִי (בערבית: جيبوتي, Jībūtī; בצרפתית: Djibouti; בעפרית: Yibuuti; בסומלית: Jabuuti) היא מדינה בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה הגובלת באריתריאה בצפון, באתיופיה במערב ובדרום ובסומליה (דה יורה) או בסומלילנד (דה פקטו) בדרום-מזרח. בג'יבוטי נמצא הצד הדרום-מערבי של מצר באב אל-מנדב שבצידו הצפון-מזרחי, במרחק של 28 קילומטרים, נמצאת תימן בחצי האי ערב.
למעלה מ-90% מאוכלוסיית ג'יבוטי הם מוסלמים-סונים[7]. בתור אחת מתוך כלל מדינות העולם שלהן רוב מוסלמי, היא מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. השפה הערבית היא שפה רשמית במדינה והמדינה חברה בנוסף בליגה הערבית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך כאלף שנה קיימו השבטים האפריקנים באזור ג'יבוטי קשרי מסחר עם חצי האי ערב ובהשפעת הסוחרים המוסלמים היו השבטים הסומלים והעפרים של ג'יבוטי וסביבתה הראשונים באפריקה שהתאסלמו.
התקופה הקולוניאליסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה התשע-עשרה התעניינה האימפריה הקולוניאלית הצרפתית צרפת באזור קרן אפריקה ובעיקר באזור הנמל המרכזי של דרום קרן אפריקה. ב-1896 הוקמה בקרן אפריקה הקולוניה הצרפתית סומליה הצרפתית (בצרפתית: Côte française des Somalis - החוף צרפתי של הסומלים; בסומלית: Xeebta Soomaaliyeed ee Faransiiska; בערבית: ساحل الصوماليين الفرنسي وتوابعه) שנקראה גם "הטריטוריה הצרפתית של העפרים והעיסאים".
רפובליקת ג'יבוטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפובליקת ג'יבוטי קיבלה עצמאות מצרפת ב-27 ביוני 1977[2].
רפובליקת ג'יבוטי היא מדינה אסלאמית המשתתפת באופן קבוע בכנסים של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
ב-2008 נפתח סכסוך גבול בין אריתריאה לג'יבוטי[8] על שטח אדמה קטן בגבול ביניהן.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בג'יבוטי משטר חצי-נשיאותי, אך בפועל יש ריכוז סמכויות חזק בידי הנשיא. פורמלית, המערכת הפוליטית היא רב-מפלגתית, אך עם מפלגה שלטת דומיננטית אחת ושליטה מוחלטת של השלטון. בפרלמנט החד-ביתי יש 65 מושבים, כאשר הבחירות נערכות כל חמש שנים. מערכת המשפט משולבת וכוללת המשפט הקונטיננטלי, המסורת המשפטית המקומית והשריעה. שילוב זה מייצג את ההיסטוריה הקולוניאלית והמרקם החברתי-דתי של המדינה.
משנת 1999 מכהן הנשיא אסמאעיל עומאר גואלה, ונבחר שוב ושוב באחוזים גבוהים מאוד[9], ללא תחרות אמיתית ולפעמים ללא תחרות כלל בגלל החרמה אופוזיציונית, למשל, 100% מהקולות ב-2005. הרוב הסומלי תומך בגואלה ומהווה את בסיס המצביעים המספיק לזכייה בבחירות[10]. הבחירות תחתיו מאופיינות בחרמות מצד האופוזיציה[11][12][13], במחאות ובחששות לאי-סדרים, כולל גירוש עיתונאים[14]. חרף ההאשמות מבית, בחלק מהפעמים (כמו ב-2011), משקיפים חיצוניים, כמו האיחוד האפריקאי, תיארו את הבחירות כחופשיות[15].
יחסי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל מיקומה האסטרטגי בקרן אפריקה, ג'יבוטי מקיימת קשרים מדיניים וביטחוניים הדוקים עם מדינות רבות, ובהן סומליה, אתיופיה, צרפת וארצות הברית. ג'יבוטי פעילה גם בזירה הרב-לאומית, כחברה בליגה הערבית, האיחוד האפריקאי ובארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
לאחר שאריתריאה קיבלה את עצמאותה, ג'יבוטי הפכה לשער הימי של אתיופיה, מה שהידק את שיתוף הפעולה בין המדינות. עם אריתריאה לעומת זאת יחסיה מתוחים עקב סכסוכים טריטוריאליים. ב-2001 הקימה ארצות הברית בסיס צבאי בג'יבוטי, סמוך לנמל התעופה אמבולי (Ambouli). זהו הבסיס האמריקאי הקבוע היחיד באפריקה, ומשמש ללוחמה בטרור באזור סומליה ותימן. במקביל, ג'יבוטי העמיקה את קשריה עם סין, ובשטחה הוקם בסיס חיל הים הסיני הראשון מחוץ לגבולות סין[16]. למרות היעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, מתקיימים קשרים לא פורמליים בין המדינות, כולל ביקורים הדדיים של אנשי עסקים והסכמות לא רשמיות בנוגע לשימוש ישראלי בנמל ובמרחב האווירי של ג'יבוטי[17].
זכויות האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2011, המדינה מוגדרת כלא חופשית. הארגון עיתונאים ללא גבולות נוהג לדווח על אלימות של המשטרה המקומית כלפי עצירים.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת ג'יבוטי מבוססת על שירותים הקשורים במיקום האסטרטגי של המדינה ובסטטוס שלה כשטח חופשי למסחר בצפון אפריקה[16]. ג'יבוטי מספקת שירותים כנתיב מעבר בינלאומי (למשל לספינות) וכמרכז תדלוק אזורי.
ב-1988 סבלה כלכלת ג'יבוטי מארבה וקיבלה סיוע הומניטרי ממדינות העולם המערבי.
ג'יבוטי תלויה ביבוא מזון. הצריכה לנפש בג'יבוטי ירדה בכ-35% בעקבות המיתון הכלכלי, מלחמת האזרחים שפקדה את האזור וקצב גידול מהיר של האוכלוסייה, כולל מהגרים ופליטים. בעקבות ריבוי הקשיים הכלכליים, הממשלה נכנסה לחובות כספיים למלווים חיצוניים ונאבקת בחיפוש אחר תורמים. בשל חיזוק הקשרים עם סין, המדינה נהנית מהשקעות ופרויקטים לפיתוח, כמו הנחת מסילת רכבת[16].
שיעור האבטלה במדינה עומד על כ-50% ומהווה בעיה קשה. לעומת בעיית האבטלה, בעקבות הקשר החזק בין הפרנק הג'יבוטי (Djiboutian franc) לדולר האמריקני, האינפלציה איננה מהווה בעיה של ממש. תוצאת הלוואי של הצמדה זו היא ערכו המלאכותי הגבוה של הפרנק הג'יבוטי המזיק למאזן התשלומים של המדינה. בשל הגורמים הללו, וכדי לאזן ולפתח את המדינה מבחינה כלכלית, ג'יבוטי תלויה עד מאוד בסיוע ממדינות אחרות.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'יבוטי שוכנת במזרח אפריקה. בצפונה היא גובלת באריתריאה, ממערב ומדרום–מערב באתיופיה, ובדרום–מזרח בסומליה. שטחה כ-23,000 קמ"ר בלבד, והיא אחת המדינות הקטנות ביבשת. היא מדינה מדברית, והאקלים בה נע בין צחיח חם לצחיח למחצה. במרכזה מצוי מפרץ טאג'ורה, המתחבר למפרץ עדן, ולחופיו שוכנות הבירה ג'יבוטי, והערים טאג'ורה, אובוק (אנ') ויישובים נוספים. במרכז המפרץ שוכן האי מוצ'ה. מערבית למפרץ טאג'ורה נמצא מפרץ אל-ח'רב, ומערבה משם, בעמק מוקף הרים, שוכן אגם עסל, הנמוך ביותר באפריקה. מצפון לאגם פזורים אגמים קטנים נוספים. בדרום–מערב המדינה, כ-130 ק"מ מדרום–מערב לבירה, נמצא האגם הגדול במדינה, אגם אַבְּהֶה, שחלקו המערבי שוכן בתחומי אתיופיה.
הנקודה הגבוהה ביותר בג'יבוטי היא הר מוסה עלי, שגובהו 2,063 מטר מעל פני הים. הוא שוכן בצפון המדינה, סמוך לגבול האתיופי. ברחבי המדינה ישנן פסגות נוספות בגובה של מעל 1,500 מטרים, בעיקר בדרומה, לאורך הגבול עם אתיופיה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי אומדן ספר העובדות העולמי מ-2024, מונה אוכלוסיית ג'יבוטי 994,974 נפש[18], על פי יוניצ"ף היא מונה 1,120,849 נפש[19]. תוחלת החיים עלתה משמעותית מאז 2000, אז עמדה על 57 שנה ועומדת על 65.3-67 שנה לפי הערכות שונות[20][21]. שיעור הילודה ירד מ-2.6 לידות בשנת 2000 ל-100 נשים בשנת 2020[22].
חלוקה אתנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי הקבוצות האתניות העיקריות הן ועפרים, כ-60% מהתושבים הם סומלים, בעיקר מהשבט עיסה, כ-35% הם עפרים (עם שמתגורר גם באתיופיה ובאריתראה) וכ-5% הם מיעוטים אתיופים, ערבים (בעיקר תימנים) ואירופים (בעיקר צרפתים ואיטלקים).
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כ-94% מתושבי ג'יבוטי הם מוסלמים סונים, והיתר נוצרים. הפולחן הדתי הרווח משלב אמונות מקומיות שקדמו לאסלאם.
שפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צרפתית וערבית הן השפות הרשמיות, כאשר הצרפתית משמשת כשפת החינוך והמנהל. בנוסף מדוברות שפות כושיות - סומלית בדיאלקט עיסה ועפרית.
עיור
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב האוכלוסייה מתגוררת בעיר הבירה, אשר נקראת גם היא ג'יבוטי[23]. האוכלוסייה הלא-עירונית מורכבת בעיקר מרועים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ג'יבוטי- אתר ממשלת ג'בוטי (בצרפתית)
- מידע על ג'יבוטי בקטלוג הספרייה הלאומית
יעל אבסירה, פרשנות | לחופי הים האדום הסוער, מדינה אחת קטנה היא אי של יציבות באזור, באתר הארץ, 21 בינואר 2024- ג'יבוטי, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- ג'יבוטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'יבוטי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- 1 2 מדינה אפריקנית חדשה נולדה בחצות הלילה - ג'יבוטי, מעריב, 27 ביוני 1977
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ↑ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ↑ "Djibouti". The World Factbook. CIA. 5 פברואר 2013. ארכיון מ-2 יולי 2014.
- ↑ ג'פרי גטלמן, ניו יורק טיימס, קרב הננסיות של קרן אפריקה: עימות בין ג'יבוטי לאריתריאה, באתר הארץ, 28 במאי 2008
- ↑ Djibouti's President Guelleh wins fifth term with 97% of votes, Reuters, 10/4/2021
- ↑ 1996 Human Rights Report: Djibouti, 1997-2001.state.gov
- ↑ Djibouti Holds Parliamentary Vote Amid Opposition Boycott, www.hiiraan.com (באנגלית אמריקאית)
- ↑ afrol News - Djibouti opposition boycotts election, www.afrol.com
- ↑ Reuters, Djibouti opposition boycotts presidential election, Reuters, March 11, 2011
- ↑ Djibouti's Guelleh clinches fourth term with landslide win, France 24, 2016-04-09 (באנגלית)
- ↑ IGAD, JOINT STATEMENT OF INTERNATIONAL OBSERVER MISSIONS OF THE DJIBOUTI PRESIDENTIAL ELECTIONS HELD ON APRIL 08, 2011, IGAD, 2011-04-10 (באנגלית אמריקאית)
- 1 2 3 ד"ר ירון סלמן, ג'יבוטי - הזרוע הארוכה של סין באפריקה, באתר ynet, 17 בספטמבר 2017
- ↑ משה טרדימן ואוריאל לוי, נשיא ג'יבוטי: "ממשלת ישראל תעשה מחווה אחת של שלום ואנו נעשה עשר בתמורה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בנובמבר 2020
- ↑ {{{מחבר}}}, Djibouti, The World Factbook, Central Intelligence Agency, 2025-02-05
- ↑ ג'יבוטי באתר יוניצ"ף
- ↑ ספר העובדות העולמי, 2022
- ↑ תוחלת חיים בג'יבוטי באתר הבנק העולמי
- ↑ שיעור ילודה בג'יבוטי, אתר הבנק העולמי
- ↑ Social indicators (הקישור אינו פעיל), באתר האומות המאוחדות
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| הליגה הערבית | ||
|---|---|---|
|
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב • סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • צפון קפריסין • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|

