דוד עם ראשו של גוליית ושני חיילים

דוד עם ראשו של גוליית ושני חיילים
David avec la tête de Goliath et deux soldats

מידע כללי
צייר	ולנטין דה בולון
תאריך יצירה	שנות ה־20 של המאה ה־17
טכניקה וחומרים	קנבס, צבע שמן
ממדים בס"מ
רוחב	134 ס"מ
גובה	99 ס"מ
נתונים על היצירה
מספר יצירה	415 (1930.119) (מוזיאון תיסן בורנמיסה)
מיקום	מוזיאון תיסן בורנמיסה

דוד עם ראשו של גוליית ושני חיילים (בצרפתית: David avec la tête de Goliath et deux soldats) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הצרפתי ולנטן דה בולון. היצירה מתוארכת לשנים 1620–1622. מידותיה 99 × 134 ס"מ והיא שמורה במוזיאון תיסן בורנמיסה במדריד.

תיאור היצירה

הציור מתאר את הסיפור מן התנ"ך שבו דוד יוצא להילחם בלוחם הפלשתי גוליית. לאחר שניסה את שריונו של שאול והרגיש אי־נוחות, החליט דוד להילחם בו כשהוא לבוש כבגדיו כרועה, ובידיו מקל רועים, חמישה חלוקי נחל וקלע. דוד השליך אבן בקלע שפגעה במצחו של הפלשתי והוא נפל ארצה. דוד ניצל רגע זה, הרג אותו בחרבו וכרת את ראשו. לאחר מכן לקח דוד את כלי הנשק ואת ראשו של גוליית והביאם לירושלים.

תיאור הקומפוזיציה

ולנטן דה בולון בחר להציג את הרגע האחרון של הסיפור. דוד מתואר כצעיר נאה הלבוש באופן פשוט ומחזיק את ראשו של הענק שממנו עדיין נוטף דם. דוד מניח את הראש הגדול על שולחן ובידו השנייה מחזיק את חרבו של יריבו.

דמותו של דוד מוקפת בשתי דמויות. הציור בנוי ממספר קטן של דמויות חצי גוף, כפי שמאפיין את ציוריו המוקדמים של האמן. הסצנה בולטת באנרגיה ובמתח שהאמן מעניק לה, דבר הניכר בעוצמת המבט של הדמויות. לדמות שמשמאל יש הבעה של פליאה ואימה, ואילו דוד מתואר בהבעה מהורהרת, מרוכזת ונעדרת, בדומה לחייל המביט שמאלה.

הציור בנוי באופן מוצק, ובולטים בו מרקמי הבדים. דוגמה לכך היא השרוול בצבע סלמון בעל ברק כסוף.

הרקע האמנותי של הצייר

ולנטן דה בולון, ממוצא צרפתי, פיתח את הקריירה שלו באיטליה, לשם הגיע ככל הנראה סביב השנים 1613–1614. הוא בא ממשפחה של אמנים: אביו היה צייר וזגג ואחד מאחיו היה גם הוא צייר. ייתכן שקיבל את הכשרתו במסגרת זו והשלים את לימודיו בפריז או בפונטנבלו.

האזכור הראשון לנוכחותו ברומא הוא משנת 1620, כאשר התגורר ברובע סנטה מריה דל פופולו וחלק מגורים עם אמנים צרפתים נוספים. ברומא זכה לתמיכתם של בני משפחת ברבריני, של קסיאנו דל פוצו ושל פבריציו ולגוארנרה.

עם הגיעו לאיטליה התרשם עמוקות מיצירתו של קאראווג'ו ומהדרך החדשנית שבה פירש את המציאות. השפעה זו ניכרת לאורך כל הקריירה שלו והוא נחשב לאחד מחסידיו הנאמנים של האמן. ביצירתו מופיעים גם נושאים הדומים לאלה שטופלו על ידי ברתולומאו מנפרדי, אחד ממפיצי הקרוואג'יזם, ולצדם דיוקנאות וכן ציורים בעלי נושאים דתיים ואלגוריים.