ארמיניאניזם
ארמיניאניזם היא מסורת תאולוגית בנצרות פרוטסטנטית, שנוסדה בראשית המאה ה-17 על בסיס הגותו של התאולוג ההולנדי יעקובוס ארמיניוס.[1] הזרם התגבש כמענה לקלוויניזם, ובפרט כביקורת על דוקטרינת הפרדסטינציה (גזירה קדומה).[2] עקרונות השיטה מדגישים את קיומו של חסד אלוהי אוניברסלי ואת יכולתו של האדם להפעיל בחירה חופשית בקבלת הישועה או בדחייתה.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקובוס ארמיניוס והמחלוקת בהולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקובוס ארמיניוס, תאולוג רפורמי ותלמידו של ממשיך דרכו של קלווין, החל לפקפק בדוקטרינה של "בחירה ללא תנאי". הוא הציע כי בחירת האל במאמינים מבוססת על ידיעתו מראש את אמונתם, ולא על גזירה שרירותית.[2] השקפה זו עוררה פולמוס עז בהולנד מול הזרם הקלוויניסטי המרכזי.[4]
בשנת 1610, לאחר מות ארמיניוס, ניסחו ממשיכי דרכו את מסמך "כתב המחאה" (Remonstrance), ובו חמש נקודות מחלוקת תאולוגיות עם הקלוויניזם. בשל כך נודעו חסידי הזרם בשם "רמונסטרנטים".[5] המתיחות הדתית הובילה לכינוס סינוד דורט (1618–1619), שבו הוכרז הארמיניאניזם ככפירה ותומכיו נרדפו. החלטות הסינוד היוו את הבסיס לניסוח חמשת נקודות הקלוויניזם כמענה לטענות הארמיניאניות.[6]
התפשטות הזרם
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות הרדיפות, הארמיניאניזם הכה שורשים והשפיע על זרמים מרכזיים בנצרות:
בפטיסטים: הבפטיסטים הראשונים באנגליה (הבפטיסטים הכלליים) אימצו את תפיסת הכפרה האוניברסלית הארמיניאנית.[7]
מתודיזם: במאה ה-18 אימץ ג'ון ווסלי את העקרונות הארמיניאניים ופיתח את ה"ארמיניאניזם הווסליאני", שהפך למסורת הדומיננטית בתנועה המתודיסטית.[8]
פנטקוסטליזם: מרבית הכנסיות הפנטקוסטליות והכריזמטיות המודרניות מחזיקות בתאולוגיה ארמיניאנית-ווסליאנית.[9]
עקרונות התאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התאולוגיה הארמיניאנית נשענת על חמישה עיקרים המבחינים אותה מהקלוויניזם:[10]
בחירה מותנית: בחירת האל באדם לישועה מבוססת על ידיעתו מראש מי יבחר להאמין במשיח.
כפרה כללית: קורבנו של ישו נועד לכפר על חטאי כל בני האדם, אך השפעתו בפועל מוגבלת לאלו המאמינים בו.
שחיתות מוחלטת: האדם מצוי במצב של חטא ואינו יכול להושיע את עצמו בכוחות עצמו.
חסד מקדים שניתן להתנגדות: החסד האלוהי משחרר את רצון האדם ומאפשר לו להיענות לבשורה, אך בניגוד לתפיסה הקלוויניסטית, האדם יכול לדחות חסד זה.
ביטחון מותנה: קיימת אפשרות שהמאמין יפול מהחסד ויאבד את ישועתו אם ינטוש את אמונתו באופן מוחלט.
השוואה לקלוויניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההבדלים בין הגישות מסוכמים לעיתים קרובות באמצעות המודל של חמשת נקודות הקלוויניזם (TULIP) אל מול העמדה הארמיניאנית:
| נושא | קלוויניזם (TULIP) | ארמיניאניזם |
|---|---|---|
| בחירה | בחירה ללא תנאי | בחירה מותנית (ידיעה מראש) |
| כפרה | כפרה מוגבלת (לנבחרים) | כפרה אוניברסלית (לכלל) |
| חסד | חסד בלתי ניתן להתנגדות | חסד שניתן להתנגדות |
| התמדה | התמדת הקדושים (ביטחון נצחי) | אפשרות לנפילה מהחסד |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Jacobus Arminius". Encyclopædia Britannica.
- 1 2 "Jacobus Arminius". Encyclopædia Britannica.
- ↑ "The Five Articles of the Remonstrants, 1610".
- ↑ "Arminianism". Encyclopædia Britannica.
- ↑ "The Five Articles of the Remonstrants, 1610".
- ↑ "Synod of Dort". Encyclopædia Britannica.
- ↑ "Can Baptists Be Arminian?".
- ↑ "What is the Difference Between "Arminians" and "Wesleyan Arminians"?".
- ↑ "Assemblies of God". Encyclopædia Britannica.
- ↑ The Five Articles of the Remonstrants (1610), www.crivoice.org
