המשמר הלאומי הישראלי הוא גוף מבצעי של משטרת ישראל, הפועל במסגרת משמר הגבול. המשמר הלאומי הושק ביוני 2022, והחל לפעול מבצעית באותה שנה, אך הוסדר רשמית בשנת 2024. ייעודו המרכזי הוא לחזק את ביטחון הפנים באמצעות לחימה בטרור, טיפול בהפרות סדר, סיוע במצבי חירום ותגבור פעילות המשטרה בשגרה ובחירום. המשמר פועל בפריסה ארצית באמצעות חטיבות אזוריות בצפון, מרכז ודרום.[1]
הרעיון להקמת משמר לאומי בישראל עלה לראשונה בשנת 2000, ביוזמת השר לביטחון הפנים שלמה בן עמי. מטרת היוזמה הייתה לרכז את גופי החירום וההצלה – בהם פיקוד העורף, שירותי הכבאות ומגן דוד אדום – תחת רשות אזרחית אחת שתוכפף למשרד לביטחון הפנים. בן עמי אף הציע להפריד את משמר הגבול ממשטרת ישראל ואת פיקוד העורף מצה"ל, ולהקים רשות עצמאית שתאגד את כלל הגופים הללו. בשנת 2002 חידש את ההצעה מפקד פיקוד העורף באותה תקופה, תת־אלוף גבי אופיר. אולם מאז נשכח רעיון זה.
הקמת המשמר היא תולדה של מבצע שומר החומות, במהלכו חלו התפרעויות על רקע לאומני במספר מוקדים, בייחוד מצד ערביי ישראל ובייחוד בערים המעורבות. משטרת ישראל התקשתה לתת מענה לכלל המקרים מה שהוביל לפגיעה בגוף ובנפש, ולנזקים רבים לרכוש (כולל הצתות של בתי כנסת וכלי רכב). לאור זאת עלה הצורך בכוח מבצע נוסף שיסייע למשטרה. הממשלה התחבטה אם להפעיל את כוחות צה"ל, שבאותה העת הופקדו על הלחימה ברצועת עזה. שר הביטחוןבני גנץ סירב להפנות כוחות צבא שאינם מוכשרים לפעול מול אוכלוסייה אזרחית. בשל כך גייס פלוגות של משמר הגבול כדי לתגבר את המשטרה.[2] בנוסף, לוחמי צה"ל תפסו את הקווים עליהם הופקדו שוטרי משמר הגבול הסדירים, כדי שאלה יתפנו למשימות השיטור בפנים הארץ.
בעקבות גל הטרור באביב 2022 ויציאת צה"ל למבצע שובר גלים, הודגש הצורך במתן מענה מהיר לאירועים ביטחוניים שלא באזורי הגבול והתפר.[3] בעקבות פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף, נערכו חיפושים אחר המחבל בלב תל אביב על ידי כוחות צבא, שב"כ ומשטרה. התיאום הלקוי בין הגופים אוזכר בתקשורת ועיתונאים הדגישו את הצורך במשמר לאומי.[4] לדעת האלוף במיל' גרשון הכהן, המשמר הלאומי נדרש גם כדי להבטיח את הביטחון בדרכים ושמירה מפני טרור ההצתות.[5]
בינואר 2022 הגיש חבר האופוזיציה, יואב קיש, הצעת חוק להקמת משמר לאומי.[6] לפי הצעה זו תנאי הסף לקבלה יהיה שירות צבאי בן 11 חודשים, ולכל לוחם במשמר יהיו סמכויות וחובות כמו לשוטר.[7] הצעה זו לא התקבלה.
במאי 2022 הגיש מפכ"ל המשטרה לראש ממשלת ישראלנפתלי בנט את מסקנות עבודת המטה, שנעשתה לצורך הפקת לקחים מכשלי מבצע שומר החומות. חלק מרכזי בה, מסקנותיה הובילו לייסוד המשמר הלאומי, כולל הקמת חטיבת מתנדבים של כ-1,000 לוחמים, אשר יחזיקו נשק וציוד בביתם ובעת חירום יגויסו למילואים. עקב דרישת משרד הביטחון, מתנדבים אלה יהיו כאלה אשר שוחררו משירות מילואים בצה"ל, ולכן רובם מבוגרים יחסית.[8] תחילה היוזמה הייתה לשלב בשורות הארגון את מתנדבי השומר החדש,[9] אך לאחר חוסר הסכמה מול השר לביטחון פנים הצעה זו ירד מהפרק.[10]
באפריל 2023 התקבלה החלטת ממשלה על הקמת "המשמר הלאומי לישראל". הוא הוגדר ככוח ייעודי מיומן לטיפול בתרחישי חירום, פשיעה לאומנית, טרור וחיזוק המשילות במרחבים נדרשים, תחת סמכות משטרת ישראל. במאי 2024 הוקמו שתי חטיבות במשמר הלאומי – צפונית ודרומית – תחת מג"ב. באוקטובר 2024 מונה ניצב נחשון נגלר, לשעבר מפקד הימ"מ, למפקד הראשון של המשמר הלאומי. בינואר 2025 נערך טקס רשמי במכללה הלאומית לשוטרים. במאי 2025 נוספה חטיבת מרכז. המשמר הלאומי מונה כ-600 לוחמים, ובמילוי חטיבת המרכז צפוי כוח של כ-900 לוחמים ומפקדים.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המשמר הלאומי פועל מבלי שגובשו או פורסמו הסדרה חוקית ונהלים שקופים לציבור או שהתקבל האישור להפעיל אותו. הוועדה הממשלתית שהייתה אמורה להתכנס לגיבוש הנהלים של המשמר הלאומי לא כונסה. בנוסף, לא הובהר באופן פורמלי האם המשמר הלאומי הוא גוף עצמאי, יחידה בתוך המשטרה או זרוע נפרדת במשרד לביטחון לאומי.[1]
לוחמי המשמר הלאומי באימוןאימון לוחמי המשמר הלאומי בהפרות סדר
המשמר הלאומי הוא כוח מבצעי במסגרת משמר הגבול של משטרת ישראל, אשר נועד לתת מענה לאירועים רב־מוקדיים כמו הפרות סדר, טרור פנים־ארצי ואירועי חירום אזרחיים. הוא משפר את יכולת המשטרה להתמודד עם אתגרי ביטחון פנים באמצעות הפעלת כוחות מאומנים בגזרות שונות בצורה מתואמת. בין תפקידיו: מענה להפרות סדר, לחימה בטרור, הגנה על העורף, הגברת נוכחות ביטחונית במרחב הציבורי, סיוע למשטרה באכיפת פשיעה חמורה, שמירה על צירים מרכזיים, אבטחת שטחים פתוחים והתמודדות עם פשיעה חקלאית.
המשמר פועל בשלוש חטיבות ארציות – צפון, מרכז ודרום – תחת פיקוד מפקד מג"ב ובהתאם להערכת מצב מבצעית.
המשמר הלאומי מבוסס על מערך ארצי הכולל מטה מרכזי ושלוש חטיבות גאוגרפיות: צפון, מרכז ודרום. כל החטיבות פועלות בפריסה ארצית, תחת פיקוד ישיר של מפקד בדרגת ניצב. סך התקנים במשמר הלאומי עומד על 903 תקני כוח אדם. מטה הפיקוד מונה 13 תקנים, בהם קציני אג"ם, מודיעין, הדרכה וגיוס, וכן בעלי תפקידים מנהליים ולוגיסטיים. כל אחת מהחטיבות האזוריות כוללת כ־296–297 תקנים, ומורכבת משתי זרועות מבצעיות וזרוע מיוחדים. תקינת כוח האדם גובשה על בסיס תוכנית עבודה רב־שנתית ובהתאם למבנה דרגות מאושר. הפעלת הכוחות נעשית בפריסה כלל־ארצית, בתיאום עם הגורמים הטריטוריאליים הרלוונטיים, ותחת סמכות מפקד מג"ב והמפכ"ל.
ב-14 בנובמבר 2022 פתח המשמר הלאומי במבצע "סופה נודדת" נגד הפשיעה במחוז חוף בגזרת מרחב מנשה (אזור הכולל את זיכרון יעקב, חדרה, אום אל פחם ועוד). במבצע נעצרו ועכבו לחקירה עשרים חשודים ונתפסו אמצעי לחימה.[13]
ב-19 בפברואר 2025, לוחמי החטיבה הצפונית של המשמר הלאומי השתתפו בפינוי אלים של מפגינים בירושלים שמחו על מדיניות הממשלה. במהלך האירוע תועדו השוטרים מפעילים כוח פיזי והופצו סרטונים שבהם הם נראים מכים מוחים בניסיון לפנותם. כתוצאה מהעימותים, שני מפגינים נזקקו לטיפול רפואי ופונו מהמקום.[14]
ישראל
משטרת ישראל
משמר הגבול.png)
יהושע (ג'וש) בריינר, בר פלג, ניר חסון, אנשי המשמר הלאומי שנועד להיאבק בפשיעה משתתפים בפיזור הפגנות נגד הממשלה, באתר הארץ, 20 במרץ 2025
