דוד לאו
_Chief_Rabbi_David_Lau_with_the_Israel_flag.jpg) | |||||||
| הרב דוד לאו בלשכתו, 2025 | |||||||
| לידה |
13 בינואר 1966 (בן 60) כ"א בטבת ה'תשכ"ו תל אביב-יפו, ישראל  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||
| מקום מגורים |
מודיעין־מכבים־רעות | ||||||
| השכלה |
ישיבת היישוב החדש ישיבת בית מתתיהו ישיבת פוניבז' | ||||||
| השתייכות | יהדות חרדית | ||||||
| רבותיו |
הרב זלמן נחמיה גולדברג הרב שלמה זלמן אוירבך הרב ברוך ויסבקר הרב ברוך דב פוברסקי הרב שאר ישוב הכהן | ||||||
| בת זוג | ציפורה לבית רלב"ג | ||||||
| אב | הרב ישראל מאיר לאו | ||||||
| |||||||
| תפקידים נוספים | |||||||
|
הרב של שוהם רב העיר מודיעין הרב הראשי לישראל נשיא מועצת הרבנות הראשית נשיא בית הדין הרבני הגדול | |||||||
  | |||||||
.jpg)
הרב דוד ברוך לָאוּ (נולד בכ"א בטבת ה'תשכ"ו, 13 בינואר 1966) היה הרב הראשי לישראל בשנים 2013–2024. קודם לכן כיהן כרב העיר מודיעין והיישוב שוהם.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד לאו נולד בתל אביב לרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל, וחיה איטה, בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של תל אביב.
למד בישיבת היישוב החדש, שלוש שנים בישיבת בית מתתיהו ושנה בישיבת פוניבז' בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "עזרא" בתל אביב. את שירותו בצה"ל, אותו סיים בדרגת רב-סרן, עשה ברבנות חיל המודיעין.
לאחר נישואיו למד והוסמך אצל הרב משה מרדכי פרבשטיין בבית המדרש לרבנות ודיינות "אמרי דוד" שבנשיאות הרב מרדכי אליהו, ואצל הרב זלמן נחמיה גולדברג. בשנת תשנ"ד הוענק לו כושר לרבנות, לאחר שעבר את מספר הבחינות המרבי של הרבנות בכתב ובעל פה.
קריירה רבנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימש רבו הראשון של היישוב שוהם. משהוקמה העיר מודיעין, נבחר לרבה האשכנזי של העיר, והיה מופקד על מערכות הכשרות, העירובין ומחלקת הנישואין. הוא הקים מהיסוד את מערך הכשרות בעיר, ייעל את שירותי הרבנות, וייסד שיעורי הלכה ותורה[1][2].
בי"ז באב תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר לרב הראשי האשכנזי לישראל. בכך היה לאדם הצעיר ביותר שנבחר לתפקיד זה, בגיל 47. הוא זכה לתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגות יהדות התורה וש"ס. על פי סעיף 16 לחוק הרבנות הראשית לישראל הוא מונה לכהונה של עשר שנים, וזו הוארכה בשנה נוספת בחוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ״ג–2023. כהונתו הסתיימה ביום כ״ה בסיוון תשפ״ד (1 ביולי 2024).
כרב הראשי לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
הרב לאו שאף להמשיך את הרבנות הראשית ברוח הרב קוק והרב הרצוג. בדומה לרב קוק הוא ערך מסע מושבות בקיבוצים חילוניים[3]. הוא הוסיף למבחני הסמיכה לרבנות "הלכות דרך ארץ ובן אדם לחבירו"[4].
הרב לאו היה הרב הראשון בישראל שעסק במתן תשובות הלכתיות באמצעות האינטרנט, באתר האינטרנט "מורשת"[5]. החל מקיץ 2006 ועד לבחירתו לתפקיד הרב הראשי לישראל הופיע מדי יום שישי בתוכנית הטלוויזיה "שאלת רב" בערוץ הראשון, העוסקת בשאלות ותשובות הלכתיות. מאז שנת 1999 שידר את הפינה היומית "נקודה יהודית" ברדיו קול חי. החל משנת 2021 משודרת מדי יום שישי בערוץ 14 תוכנית שאלת הרב הראשי שבמסגרתה משיב הרב לאו לשאלות הציבור בעניינים הלכתיים.
כנשיא בית הדין הגדול פעל לצמצום הסחבת בתיקי גירושין ומשפחה שנמשכו שנים רבות והביא לסיומם[6][7][8]. בין היתר הוא הורה להקים בית דין לעניינים אלו באילת[9], הסדיר את מעמד בתי הדין בחו"ל בנוגע לגיטין וגיור והקים מענה טלפוני אנושי ייעודי.
התנגד למתווה הכותל ופעל לביטולו, חרף החשש מפני משבר עם יהדות ארצות הברית[10]. כך גם התנגד נחרצות לתוכנית הגיור הממשלתית של מתן כהנא[11] ולרפורמת הכשרות שקידם[12] ופעל לביטולם[13].
ביצע שיפורים בהתנהלות מערכת השמיטה, בה לראשונה לא בוצעה שום זריעה בידי יהודים ברחבי הארץ, ורפורמה במערכת השחיטה, כאשר הקים ועדה בתחום יבוא הבשר שתרחיב ותפקח על צוותי השחיטה הפועלים בחו"ל ותמנע את תלותם של היבואנים במספר מצומצם של אנשים. כמו כן ייעל את מערכת מבחני הרבנות באמצעות הפרטתה והפקדתה בידי חברה חיצונית[14][15][16][17][18].
הקדיש שעות ארוכות לפתירת בעיות עגינות וסכסוכי גירושין, ובהזדמנות אחת ישב בדיון שנמשך שני לילות רצופים ובסופו הגיעו הצדדים להסכם גירושין לפנות בוקר לאחר 48 שעות[19].
בעת מגפת הקורונה נדרש הרב לסוגיות הלכתיות חשובות מבחינת הציבור הדתי (ראו השפעת מגפת הקורונה על ישראל: שאלות הלכתיות). הוא הוציא הנחיות ברורות בנושא לעיתים קרובות[20].
לאחר שמינה את גיסו, הרב מרדכי רלב"ג, לאב בית דין, על אף שהוא מצוי בניגוד עניינים מחמת הקרבה המשפחתית, הוגשה עתירה לבג"ץ, שבעקבותיה נקבע כפתרון ביניים שעד להקמת מנגנון לבחינת מינוייו, כל מינוי שיבקש הרב לאו לעשות יצריך אישור של היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, שאין במינוי ניגוד עניינים.[21] באוגוסט 2022 הצהיר בג"ץ על "בטלות המינוי", אך דחה את מועד כניסת הבטלות לתוקף לפרק זמן של כמה חודשים כדי שבפרק זמן זה יוכל לקום מנגנון שיקבל החלטה בעניין.[22]. בעקבות הקמת המנגנון אושרה המשך כהונתו של הרב רלב"ג כאב"ד וראב"ד ירושלים.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הקים בית-דין מיוחד לעגונות המלחמה[23]. ביוני 2025 יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה דביר ספרו "דמעות של אמונה" המגולל את פועלו וחוויותיו בתקופת מלחמת חרבות ברזל.
לאחר סיום תפקידו כרב הראשי לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום תפקידו כרב הראשי לישראל הקים את 'מרכז לאו – למען אחי ורעי', לייעוץ לגישור ולבוררות בענייני ממונות או נישואין, הפצת תורה, לימוד והכשרת רבנים, הטמעת התורה בחיי המעשה, ותמיכה במשפחות נזקקות, אלמנות ויתומים.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב לאו פרסם מאמרים בקבצים שונים כגון "תחומין" ו"מוריה". כמו כן, ערך את ספר השו"ת של אביו "יחל ישראל". ערך ופרסם ספר זיכרון לסבו הרב יצחק ידידיה פרנקל בהוצאת מכון ירושלים.
עד כה יצאו שלושה כרכים של כתביו בספרים "משכיל לדוד", מלבד חוברות וקבצים עתיים נוספים שיצאו תחת שם זה בנושאים שונים[24]. הכרך הראשון עסק בנושאי יוחסין, גיור, הלכות צבא ועוד, וקבצים ייעודיים הוקדשו לאירועי השעה כמו מגפת הקורונה ועוד.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לציפורה, בתם של הדסה והרב יצחק רלב"ג, יו"ר המועצה הדתית בירושלים לשעבר וחבר לשעבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ומי שהחליף את חתנו כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית, עקב אי מינוי רבנים ראשיים.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עץ משפחת לאו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משפחת אשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עץ משפחת דיסקין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריו ושיעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובץ משכיל לדוד - פסקי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, תשע"ט
- קובץ משכיל לדוד - פסקי דין, יו"ל לרגל כניסתו לתפקיד נשיא בית הדין הגדול
- קובץ משכיל לדוד שו"ת קורונה. סיון תשפ"א
- קובץ משכיל לדוד מאבק הגיור תשפ״ב
- משכיל לדוד, מודיעין, תשס"ח, באתר היברובוקס.
- ספר משכיל לדוד חלק א' - אורח חיים ויורה דעה תשע״ז
- ספר משכיל לדוד חלק ב' - חושן משפט, אבן העזר, מאמרים תשע״ז
- משכיל לדוד - פסקי דין ירושלים, תשפ"ד, באתר בתי הדין הרבניים.
- אוסף שיעורים שהעביר הרב, באתר "ישיבה"
- שאלות ותשובות עם הרב דוד לאו, באתר "מורשת"
- הרב דוד לאו, פסקי דין בבית הדין הרבני הגדול, באתר מכון דעת
משיעורי הרב דוד לאו, לצפייה באתר בינינו
דוד ברוך בן ישראל מאיר לאו (1966-), דף שער בספרייה הלאומית- מאמרים של הרב דוד לאו, באתר ספריית אסיף
- רשימת המאמרים של דוד לאו, באתר רמבי"ש
עליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובי נחשוני, הרב דוד לאו: "מהלך בכפייה אינו הדרך", באתר ynet, 23 ביולי 2013
- יהודה שלזינגר, הרבנות צריכה להיות הכתובת לכל אחד, באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
יאיר אטינגר, הרב לאו ל"הארץ": לבחון מחדש את חוק השבות, באתר הארץ, 14 באפריל 2014- קובי נחשוני, הרב לאו בראיון חג: ״גל החקיקה חסר אחריות״, באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
- יהודה שלזינגר, אני לא שואל אנשים מה הם עושים אצלם בבית, באתר ישראל היום, 13 בספטמבר 2015
- יאיר קראוס, "רבנים מהציונות הדתית חוברים למאמץ להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה", בעיתון מקור ראשון, 1 באפריל 2018
- אביחי ישראל, הרב הראשי לאו באולטימטום לבנט: "אפסיק מיידית לאשר את תעודות הגיור", באתר כיפה, 28 בדצמבר 2021
- חנן גרינווד, הרב דוד לאו: עם כל הכבוד, הכנסת היא לא זו שתכריע מיהו יהודי", באתר ישראל היום, 20 בינואר 2022
- כל הכתבות על הרב דוד לאו, באתר ערוץ 7
- "מה קרה לנו?!": הרב דוד לאו בריאיון לרגל סיום תפקידו כרב הראשי לישראל בערוץ הידברות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הכירו את המנצחים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר Nrg יהדות.
- ↑ קובי נחשוני ועקיבא נוביק, הרב יוסף והרב לאו: רבנות ראשית דור 2, באתר ynet, 25 ביולי 2013
- ↑ https://www.inn.co.il/news/331172 https://www.kolhazman.co.il/60311
- ↑ http://www.smicha.co.il/smicha2_authors.php?it=15
- ↑ הרב יובל שרלו, רשו"ת הרבים, 2003, בהקדמה
- ↑ https://www.gov.il/he/departments/people/rab_lau
- ↑ ישי כהן, הדיון הארוך, הלילה הלבן והגט שניתן בבוקר, באתר כיכר השבת, 15 ביוני 2020
- ↑ ניצן שפיר, גט אחרי 33 שנה: הבעל סירב לשחרר את אשתו, באתר גלובס, 25 במאי 2022
- ↑ שירה זהבי, גם באילת: נחנך בית הדין הרבני הראשון, באתר כיפה, 11 בספטמבר 2019
- ↑ קובי נחשוני, הרב הראשי מנסה להרגיע: הכותל - בית של כולם. הרפורמים: אתה אשם, באתר ynet, 26 ביוני 2017
- ↑ השר כהנא הציג את תוכנית הגיור הממשלתית: "הזדמנות היסטורית להילחם בהתבוללות", באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ↑ חזקי ברוך, מועצת הרבנות הראשית נגד רפורמת הכשרות, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2021
- ↑ קובי נחשוני, הרבנים הראשיים נגד רפורמת הכשרות: "עקירת היהדות. אסור ליישם חוק נגד התורה", באתר ynet, 27 באוקטובר 2021; עטרה גרמן, הרבנות הראשית במתקפה על מתווה הגיור החדש, בעיתון מקור ראשון, 2 בדצמבר 2021
- ↑ עולם הרבנות 2.
- ↑ עולם הרבנות גיליון 1, פסח תשע"ו, עמוד 12.
- ↑ שרי רוט, ההגרלה על השחיטה בחו"ל: היום פגישה 'נוקבת' בין הרב לאו לצוותים, באתר חרדים10.
- ↑ אפרת כהן, לשם מה נועד הרב לאו עם הרב קנייבסקי בפגישה מיוחדת?, באתר הידברות.
- ↑ חנן גרינווד, הרב דוד לאו: "עם כל הכבוד, הכנסת היא לא זו שתכריע מיהו יהודי", באתר ישראל היום, 20 בינואר 2022
- ↑ ישי כהן, הדיון הארוך, הלילה הלבן והגט שניתן בבוקר, באתר כיכר השבת, 15 ביוני 2020
- ↑ משכיל לדוד - שו"ת קורונה, מקבץ פסקי הרב לאו בעיניני נגיף הקורונה https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/maskiledavid_corona
- ↑ קובי נחשוני, אחרי שקידם את גיסו: כל מינויי הרב הראשי ייבחנו מחשש לניגוד עניינים, באתר ynet, 5 באפריל 2022;
בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־5 באפריל 2022 - ↑ בג"ץ 6510/21 בתיה כהנא דרור נ' נשיא בית הדין הרבני הגדול ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2022
- ↑ ישי אלמקייס, לראשונה: הרכב דיינים מיוחד יעסוק במקרי עגונות במלחמה, בעיתון מקור ראשון, 17 בדצמבר 2023
- ↑ חנני ברייטקופף, 11 שנות פעילות | מה עשה הרב דוד לאו בתפקידו כרב ראשי?, באתר כיכר השבת, 2 ביולי 2024
| הקודם: יונה מצגר |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: קלמן בר |
| בקרת זהויות |
|
|---|
