דוד עם ראשו של גוליית (גווידו רני)
 | |
| ציור מאת גווידו רני, מוצג בגלריית אופיצי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | גווידו רני |
| תאריך יצירה | 1605 לערך |
| טכניקה וחומרים | שמן על קנבס |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 222 |
| רוחב | 147 |
| גובה |
222 ס"מ  |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
בארוק איטלקי |
| מספר יצירה |
3830 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | הגלריה אופיצי |
  | |
דוד עם ראש גוליית (באיטלקית: Davide con la testa di Golia) הוא ציור שמן על קנבס מאת האמן האיטלקי גווידו רני, שצויר בסביבות שנת 1605. היצירה מוצגת כיום בגלריית אופיצי בפירנצה, בחדר המוקדש לקראווג'ו.
גווידו רני, יליד בולוניה (1575–1642), נודע כאמן שעיצב אידיאל של יופי קלאסי במאה ה־17, תוך דגש על הרמוניה בפרופורציות ודיוק ברישום. סגנון זה נבע מהשכלתו האמנותית, שהושפעה ממודלים של רפאל ומתורתם של בני משפחת קאראצ'י. בגיל צעיר הצטרף רני לאקדמיה של האינקאמינטי – מוסד אמנותי שהוקם בבולוניה והתמקד בלימודי אנטומיה ורישום מהחיים, בהשראת אמני המאה ה־16.[1]
בתחילת המאה ה־17, בעת שהותו ברומא, נחשף רני לסגנון של קרוואג'ו ואימץ לזמן קצר מרכיבים כמו ניגודי אור-צל חזקים והעדפה לנושאים היסטוריים אלימים. גם אז שמר על אלגנטיות מלנכולית ואיפוק רגשי. הציור "דוד עם ראש גוליית" ממחיש את המתח שבין סגנונו הקלאסי של רני לבין השפעת הקרוואג'יסטים. דוד מוצג כדמות מעודנת, חובש כובע אדום עם נוצה, עטוי בגלימה עשירה, וגופו מואר באור רך המזכיר אור ירח. הוא מביט בראשו הכרות של גוליית בתנוחה הרהורית ולא דרמטית, כשהמעשה האלים כבר הושלם, והתחלף בהרהור שקט. לציור נודעה הצלחה רבה. גרסה נוספת קיימת בלובר, והנושא שוחזר בעותקים נוספים במוזיאונים שונים באירופה.[1]
ייצוג גוליית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בציורו של גווידו רני, גוליית מתואר באופן השונה מהייצוגים המסורתיים של הדמות כענק פראי ובוטה. הוא מופיע בפרופיל שקט ואצילי, בעל זקן מסודר והבעה מאופקת. הפצע שמביא למותו אינו גלוי לעין, וסימני הדם מופיעים ברמז בלבד. ראשו מונח על סלע שטוח המזכיר בצורתו מצבת שיש – פרט שחוקרים שונים ראו בו אזכור חזותי למנהג של הצבת ראש אויב על גבי אבן כאקט סמלי. אף שאין עדות ישירה לכך שזו הייתה כוונתו של רני, הדימוי מתחבר למסורת קומפוזיציונית רחבה יותר, שבה מופיע ראש גוליית על גבי סלע הדומה למזבח – כפי שנראה גם בציוריהם של גוארצ'ינו, "דוד עם ראשו של גוליית" ושל יוהאן זופאני. הבחירה להציב את ראש גוליית בצורה זו מעניקה לסצנה נופך טקסי או אלגורי, המטעין את הרגע במשמעויות החורגות מן ההיבט הסיפורי בלבד.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 David with the Head of Goliath by Guido Reni, Uffizi Galleries
- ↑ Zoffany as punster and prankster: some comments on his David with the head of Goliath | NGV, www.ngv.vic.gov.au (באנגלית)
